אחת הטענות היותר קשות ומורכבות ביחס לשאלת העלייה להר הבית, ובפרט בציבור החרדי בו רוב מוחלט של הרבנים אוסר את העלייה להר מכל וכל, היא, כיצד יעלה על הדעת לעלות להר נגד דעתם של גדולי ישראל??
בספרי 'הר הבית כהלכה' התייחסתי לשאלה זו והשבתי עליה בס"ד, אך כעת הראה לי חבר מקור נפלא שכתב המקובל הרב וידאל קואינקה זצ"ל מחכמי ירושלים בספרו חוק חיים ואמרתי להביא דברים נפלאים וחשובים אלו לפניכם.
הרב שם עוסק בשאלה האם מותר לקרוא חק לישראל בתשעה באב ומסיק שמותר, ולאחר מכן כותב כך (הפיסוק שלי):
"שמא טענה הוא לומר, כיון שראיתי שהרי כתב הרב 'זכור לאברהם' לאסור- אני סומך עליו.
וכי עם זאת הטענה יכול לצאת בידי שמים?! שהרי מי שהוא עם הארץ יכול לטעון טענה כזאת!
אבל מי שנתן לו הקב"ה דעת והשכל, צריך לחקור בדעתו כפי מה שדעתו משגת להבין מה שהוא לומד באיזה ספר שלא יהיה איזה סברה דחויה…
מחוייב האדם על כל דבר ודבר שלומד להבינו בדעתו כפי שכלו שנתן לו הקב"ה להבין, ואז יכול לעשות מעשה על אותו דבר שלומד!
…ואפילו שהספר הוא רב מפורסם, אינו יכול לומר כיצד אני אומר טעות על הרב מפורסם כזה!
לא תתפחד! שיעשוע של הקב"ה והצדיקים בגן עדן הוא, שאתה אומר בטוב טעם ודעת ודוחה סברתו…" עכ"ל הקדוש.
הקב"ה יזכה אותנו לכוון לאמיתה של תורה ולעשות רצון הבורא יתברך שמו באמת ובלבב שלם.
אשריכם ישראל!
