הרב מנחם מקובר שליט"א

ראיתי בפליאה רבה את דברי הרב מרדכי נגארי שליט"א, וברצוני להתייחס לדבריו בכבוד הראוי.

הרב התמקד בשני נושאים עיקריים: הרב יצא בשצף קצף כנגד רבנים צעירים מורי הלכה, וקבל על כך שלא שומעים לפסיקת הרבנות הראשית בנושא העליה להר הבית. אשיב לכב' הרב דבר דבור על אופניו:

פסיקת רבנים צעירים – דברי הרב כוונו כנראה למאמרו של רב צעיר, הרב אלישע וולפסון, שהתפרסמו בעלון 'עולם קטן', ובהם התייחס למאמרו של הרב עדס שליט"א שיצא חוצץ נגד העליה להר הבית.

הרב אלישע הוא אמנם צעיר, אולם הוא ב"ה בקיא גדול בנושא הר הבית, וידו לא משה מתוך ידו של מו"ר הרב שמואל אליהו בנושאים אלו. הרב אלישע הינו חלק מפורום רבנים הולך וגדל העוסק בעיון רב ובהעמקה בשאלות הלכתיות שונות הנוגעות לדיני הר הבית והמקדש, דבר שלא נעשה שנות דור, מתוך כמיהה וכיסופים לבניין המקדש.

אשרינו שקיים ציבור רבנים הולך וגדל אשר מתוך יראת ד' טהורה מצפים ומייחלים לבניין הבית, ומנסים לקדם בפועל את כל ההיבט התורני וההלכתי הקשור לנושאי המקדש שהיו בקרן זווית במשך דורות רבים!

המעיין בדבריו של הרב אלישע ייווכח כי לא פסק דבר מעצמו, אלא רק הביא מדבריהם של רבנים חשובים בעלי שם, אשר פוסקים להלכה ולמעשה כי מצווה רבה לעלות להר הבית בימינו.

פסיקת הרבנות הראשית בנושא הר הבית – ברצוני לצטט את דברי הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל, רבה של חיפה, שאמר כי בנושא הר הבית הרבנות החליטה שלא להחליט…. הרבנות הקימה ועדה לנושא הר הבית לאחר מלחמת ששת הימים אולם זו הפסיקה פעולתה לאחר ישיבה או שתיים ומאז אנו מצפים למוצא פיה. מעולם לא היה דיון ענייני ומקיף במועצת הרבנות בנושא זה!

קיימים ב"ה רבנים מומחים שעוסקים כיום בנושאי המקדש והר הבית, קיימים ממצאים רבים שלא היו קיימים לפני 50 שנה, והדבר דורש דיון מעמיק כדי להורות דרך לרבים. הטלת חרם על הר הבית כאילו הוא כולו בחזקת כרת היה נכון לפני עשרות רבות של שנים בהן לא ידעו את מבנה ההר, לא היו מדידות מסודרות וכד'. רבי עקיבא, הרמב"ם ועוד מגדולי ישראל שעלו להר, האם גם הם עברו על איסור כרת? האם שטח שהינו בבירור תוספת של סוף ימי בית שני הוא בכרת?

אנו קוראים מזה שנים לרבנות לדון באופן מעמיק בנושא, ולתת מענה הלכתי הולם, ולא להמשיך ולאשרר את האיסור שאסרו הישמעאלים במשך מאות בשנים על יהודים שלא לעלות להר הבית ובכך אבדה מסורת העליה!

יש מקום להתייחס כמובן גם לדברי הרב בנושא פסיקתו של מו"ר הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל לגבי בית כנסת בהר הבית. אי אפשר להכחיש את דברי הרב אליהו זצ"ל המבוארים בכמה מכתבים, וכן ב'תחומין' כרך ג' עמ' 423, בהם קרא להקים בית כנסת בתוך הר הבית במקום המותר לכל הדעות, ובאופן שלא יביא לידי מכשול, ועל כך אמר בנו מו"ר הרב שמואל אליהו שליט"א דברים ברורים, אשר התפרסמו גם כאן בסרוגים.

"האמת והשלום אהבו". אנו מנסים לעורר את כמיהת הציבור לבניין בית מקדשנו. אנו בהחלט מבינים שקיימות עדיין הסתייגויות בנדון, ואנו תקווה שהאמת תורה דרכה ובמהרה נזכה לחזות בבניין בית ד' בתפארתו.

***

אודה ולא אבוש, לא מעט שנים התחבטתי בסוגיית העלייה להר הבית. למרות העובדה שבמהלך כ-25 השנים האחרונות אני מתאמץ לקדם ולעורר את המודעות לבית המקדש ואת הכיסופים לבניינו הקרוב, נמנעתי מלעלות להר הבית אכן בעיקר עקב הדעה הרווחת ששררה במגזר הרבני.

אולם, בשלב מסויים הכרעתי והחילותי לעלות להר הבית, באופן מודע ויזום. אמנם, איני עולה הרבה. כל עליה כרוכה אצלי בהכנה רוחנית ופנימית כיאה למקום שממנו היראה יוצאת לעולם, ועיקר עיסוקי הוא אכן בהכשרת הלבבות וקידום התודעה הרוחנית והמעשית לבניין המקדש. אולם, איני בודד במערכה. לא מעט רבנים חשובים שינו דעתם בעשור האחרון. אנסה בקצרה להבהיר מדוע החלטתי לעלות, ואף אתייחס בקצרה למאמר הנדון.

יש להבחין בין העיסוק בשאלה ההלכתית של גבולות הר הבית, אשר ממנה נגזר היכן מותר ללכת בהר מבחינת גדרי ההלכה הצרופים, לבין הנושא ההשקפתי. רק נזכיר כי מבחינת ההלכה השטח שהינו באיסור כרת לטמאי המתים (שזו חזקתנו כיום) הינו כ-5% בלבד משטחו של ההר כיום! בנושא זה קיים דיון נרחב, ורק נציין כי גם אם נחמיר לפי השיטות השונות עדיין יש מרווח גדול המאפשר מבחינת גדרי ההלכה הצרופה להלך בהר הבית תוך התרחקות ברורה ממקום העזרה.

אולם, לא זה הוא מושא דיוננו אליבא דהמאמר בו עסקינן. מאמר זה מתבסס על קריאת הרבנים להדיר רגלנו מנגוע בהר, שזו אכן סוגיה חשובה שבעטיה כאמור אף אני הדרתי רגלי במשך שנים מלעלות להר. אולם דומני שיש להתבונן בשורשי העניין. איסור הרבנים מתבסס על מכתב רבנים מלפני כ-100 שנים, בו אסרו גדולי הדור, ובצדק, את העלייה להר.

באותם הזמנים לא היה ברור וידוע מבנהו המדויק של ההר, הישמעלים מנעו מיהודים לעלות אל ההר, ומתוך כך קינן הספק היכן מותר להלך בהר ולכן אסרו זאת. אולם, מאידך, אם נתבונן כמה מאות שנים לאחור מסתבר שרבים מגדולי ישראל התירו לעצמם לעלות להר! אם זה הרמב"ם באיגרתו המפורסמת, בה הוא מתאר את תפילתו ביום ו' מרחשוון על שרידי הבית הגדול והקדוש, יום שהפך אצלו ליום הודיה לקב"ה.

המאירי כותב באופן ברור ופשוט: "ומנהג פשוט להיכנס שם לפי מה ששמענו". אם זה הרדב"ז, מגדולי הפוסקים בדורו, אשר אף נתן מתווה של הליכה בהר הבית! המהרי"ט, החיד"א ועוד רבים מרבני ישראל שעלו בגופם או שהתירו לעלות להר, תוך כללי זהירות מתאימים, וזאת כיוון שעד לפני כמה מאות שנים עדיין היו מספיק שרידים בהר שהעידו היכן ניתן להלך בו. בנוסף, אז עוד התירו המוסלמים ליהודים לעלות להר בזמנים מסוימים, כך שמסורת הייתה קיימת בנושא ההליכה ברחבי ההר.

העלייה להר כיום הינה חלק מהביטוי של משאת הנפש של הכמהים לבניינו של המקדש, והחזרת השכינה למעונה. "לא ממקדש אתה ירא אלא ממי שציווה על המקדש". ההר, כמעטפת לבית המקדש, הינו חלק מההכרזה על ציפיתנו ומאוויי נפשנו לקידום המקדש. אותם גדולי ישראל שאסרו בעבר, איני יודע מה היו אומרים כיום לאור המציאות בה אנו שרויים, ולאור הממצאים שקיימים כיום המאפשרים התייחסות הלכתית ראויה למבנה ההר ולהלכות ההליכה בו.

הרב אלישיב זצ"ל פרסם בעבר תשובה בנוגע לעלייה להר, ובה אסר את העלייה מחשש לפורענות הערבים, זאת ללא התייחסות עניינית לסוגיית קדושת ההר. ידוע לי, ממקור ראשון, על אדם שניגש לרב ושאלו בנוגע לעליה להר, והרב השיב לו: אין לי מסורת בנדון. אם לך ידוע בדיוק היכן לעלות – אין מניעה בדבר! גם לגבי דעת מו"ר הרצי"ה קוק זצ"ל הבהירו הן הרב שאר הישוב הכהן זצ"ל, והן הרב רענן הי"ד, כי הוא לא התנגד לכך. אסתפק במובאות קצרות אלו רק כדי להבהיר כי האמירה הנחרצת במאמר הנדון כנגד העליה להר אינה כזו.

אני יכול להבין לליבם של אלו הנמנעים לעלות להר הבית מפאת פסקי רבנים, ואני בהחלט מכבד זאת, אולם כאמור חקירה מדקדקת בנושא זה גורמת לחשיבה מחודשת, וזהו כנראה אחד הטעמים המרכזיים שגרמו לשינוי אצל לא מעט רבנים חשובים בנושא זה. חובה לציין, כי הזנחת ההר והתרחקות ממנו יש לה כמובן גם מסר מדיני של הפקרת ההר כפשוטו. למותר לציין כי כבר פעמיים שההר כמעט הועבר לחזקת הישמעלים. בנוסף – אנו מביעים בהתעוררותנו לפני הקב"ה את הכיסופים העצומים לבניין המקדש, ולקיום מצוות העשה של בניינו, שהיא אחת מתרי"ג המצוות!! רפיון בנושא ההר והמקדש הינו לטעמי בבחינת אמירה שאנו יראים מעיסוק בנושא זה…

לסיום – לקרוא לרבנים העולים, או לתומכיהם, בשם מסלפים, זו אמירה לא ראויה לדעתי. איני רוצה להתפלמס עם הכותב הנכבד, אולם כפי שרמזתי לעיל גם עם דבריו אפשר להתפלמס, ולהביא כמה וכמה עובדות אותן הוא נמנע מלהציג או שהציג באופן חלקי.

אנו עומדים לחנוך בע"ה בקרוב מרכז מבקרים חדש באתר של מיני ישראל, ובו בין היתר דגם מפואר של בניין העתיד, הוא הבית השלישי, וזאת בגודל של קרוב ל-4 מ'. כל זאת – כדי לעורר את הציבור בציפייה לחזון הדורות של בניין בית המקדש.

שנזכה להתעורר מתוך אחדות ואהבת ישראל, בברכת "האמת והשלום אהבו".