הרב איל יעקובוביץ, ראש ישיבת ההסדר בצפת

 

שו"ת עליה להר הבית

אני מבולבל, יש רבנים שאומרים שאסור לעלות להר הבית כמו שאסור לאכול ביום כיפור, ויש רבנים שאומרים שמצווה גדולה לעלות, אז מותר או אסור?

תשובה: 

בתוך הר הבית יש להבדיל בין המקום שבו היה בית המקדש והעזרות (מחנה שכינה) לבין שאר ההר (מחנה לויה). למקום המקדש אסור לעלות כעת כי איננו טהורים מטומאת מת. להר הבית מותר לטמאי מת לעלות ואף למת עצמו.  רק מי שטמא בטומאה היוצאת מהגוף ולא טבל אסור לעלות להר. לכן, מותר לעלות כיום לאחר טבילה כשרה במקווה כהלכה, ורק עם אדם שיודע את המקומות בהר שמותר ללכת בהם. הלכה זו מפורשת בגמרא וברמב"ם ואין חולק עליה.

אם כך למה רבנים אוסרים לעלות לגמרי?

כדי שלא יבואו רבים להיכנס למקום המקדש שלא כהלכה, וזהו איסור חמור. כמו כן יש חוששים שאיננו יודעים במדויק את מקום המקדש.

אם רבנים גדולים וחשובים אוסרים וגם הרבנות הראשית לישראל, כיצד ייתכן שיש רבנים שמתירים?

הרבנים שמתירים סומכים על עיקר הדין שמותר ומעודדים עלייה זו בשל חשיבותה. מחלוקות בהלכה ובהנהגת הציבור הם דבר מצוי בישראל. 

אבל הלכה כידוע היא כפי הרוב, והתורה אמרה "לא תסור מכל אשר יורוך"?

לצערנו גדולי ישראל לא יושבים יחד כפי שישבו הסנהדרין בעזרה ולכן אין כאן קביעה בדיון משותף על פי הרוב. אגב, רוב הרבנים לפני כמאה שנה לא היו בעד עלייה לארץ ישראל. זו גם הסיבה שהרבנות הראשית אינה סמכות הלכתית מחייבת את כלל ישראל. 

אדרבה, אם ברצוננו לשוב למדרגה של "לא תסור", עלינו לשוב להר הבית כי מציון תצא תורה. 

 

עם כל הכבוד לרבנים שמתירים, הראי"ה קוק נזהר אפילו לא להכניס אצבעות לכותל, והרצי"ה קוק וכל גדולי הדור האחרון אסרו עלייה להר לחלוטין?

בוודאי ולכולי עלמא יש להיזהר מאוד בקדושת הר הבית וכך הורו לנו גדולים אלו. גם לפניהם וגם בתקופתם היו שעלו (הרב גורן למשל) ובדורנו רבים מתלמידיהם מעודדים לעלות להר בשל התחדשות הזמן והצורך. 

ככלל, הארת תורה שבעל פה מתחדשת תמיד ויש צורך בהקשבה למציאות במבט של תורה. כך גם עשו גדולים אלו שהזכרת. לאחר כיבוש ההר במלחמת ששת הימים התבאר ללא ספק מקום המקדש והעזרות והצורך לעלות בהר נהיה אקוטי הן במישור הרוחני והן במישור המדיני. 

בכדי שנשוב כיום להיות בעלי בתים על הארץ כולה, עלינו לשוב ולהיות קרובים יותר לה', נוגעים בלב ליבה של הארץ- מקום השראת השכינה. 

לשם מה בכלל להיכנס למקום הקדוש הזה, הרי עם ישראל בכלל לא במדרגה הזאת עדיין, האם אנו רוצים לבנות בית מקדש לבד? האם אנו רוצים לבנות בית מקדש כשעם ישראל בכלל לא שייך למדרגה הזו?

נאמר בתהלים 'אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד. כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יכוננו' ריה"ל בסוף ספרו 'הכוזרי' לומד מכאן שהכיסופים לארץ חייבים להתבטא בעלייה פיזית לארץ. גם כיום כדי שנוכל לנסוק כולנו למדרגה של בית המקדש עלינו להיצמד לעפר ולאבנים של המקום הקדוש ללכת בו בבחינת קום התהלך בארץ וכפי שאמרו חז"ל- 'כדי שתהא נוחה לכבש לבניו' 

הקב"ה השיב אותנו בדור האחרון להר הבית  כאומר לנו- 'שובו אלי ואשובה אליכם'. במקום הזה ניתן להתקרב אל ה' באופן מיוחד ומכוח זה ישובו בעזרת ה' עם ישראל אל הקדושה, אל התורה והמצוות. 

התורה מצוה אותנו- "לשכנו תדרשו ובאת שמה". מצווה לבוא למקום זה ולהתפלל שם.  

 

מה זאת אומרת, יש מצווה להתפלל דווקא בהר הבית?

בהחלט! יש מעלה גדולה במיוחד להתפלל דווקא בהר בית ה', כדברי הרמב"ן על הפסוק "וזה שער השמים". בכל מקום שבו אנו נמצאים, אנו מכוונים תפילתנו אל הר הבית ומקום המקדש. וודאי שהתפילה שם במעלה עליונה מאוד. גם בזמן יעקב אבינו שקשר את הגילוי המופלא של חלומו לזכותו של המקום הזה, לא היה שם בית המקדש. 

כמו כן יש מצווה מיוחדת בהר הבית והיא "מורא מקדש". זוהי מצווה שאדם מקיים דווקא בהיותו בא להר הבית ומתנהג שם ביראת שמים כמבואר בפוסקים. אם אדם לא בא להר הבית אינו יכול לקיים מצווה זו, כאדם אשר מתרחק מאביו ואינו יכול לקיים מצוות מורא אב.

 

כמובן שמלבד זאת, חלה עלינו החובה הבסיסית הנוגעת לכל ארץ ישראל של "לא תחונם" וכן "והורשתם את הארץ וישבתם בה". ואמר הרמב"ן- 'שלא נעזבנה בידי האומות או לשממה'. חילול ה' הנורא שאויבנו מצהירים שמקום זה שלהם ולנו אין שייכות בו חייב להיפסק על ידי מחאתנו בפועל. 

לאחר שכבשנו את הר הבית, מקום זה תחת שליטתנו וחסותנו!  

אם לא נדרוש את המקום ונעלה אליו בפועל, עלול המקום להינטש ולהימסר בידי אויבנו לחלוטין. ציבור נבנה מפרטים רבים, לכן כל אחד שעולה בשם כל ישראל זוכה לקיים מצוות אלו בהיותו חלק מהציבור.

קודם כל נקיים את כל המצוות שאנו יכולים לקיים ואחר כך נגיע בע"ה גם לזה!

עלינו לעשות כל מה שביכולתנו ובפרט בנושא מהותי כל כך כמו קרבת אלוקים בבית מקדשו. טענות מעין אלו נשמעו ונשמעות עדיין ביחס ליישוב כל מרחבי הארץ. רבנים אסרו לעלות ולהתיישב כיוון שעם ישראל לא במדרגה הראויה ואסור לדחוק את הקץ וכו'. בפועל הגאולה שאנו זוכים להיות בה, באה מעוד יהודי ועוד יהודי שעלו ועולים במסירות נפש לארץ ישראל. כל יהודי שעולה למקום זה בקדושה ובטהרה ומתפלל על גאולת ישראל, מקרב את הגאולה.

בית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם לא עדיף שנשקיע כוחותינו באהבת ישראל במקום בעלייה להר הבית? 

לא רק שאין סתירה בין השניים אלא שני הדברים משלימים זה את זה. לא תהיה אחדות אמתית בעם ישראל בלי קדושה. "ואהבת לרעך כמוך- אני ה'" המשיכה להר הבית היא משיכה אל הקודש. הקודש הוא סוד החיבור והאהבה בעם ישראל. 

 

ידועים דברי הרב קוק זצ"ל שאמר על כניסתו של הברון למקום המקדש 'פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו עולה לנו על כל מיליונים של ישובים מעשיים', אם כן כיצד אפשר להורות להיכנס להר, הרי קרוב לוודאי שעי"כ ייכנסו למקומות האסורים ויחללו את מקום המקדש, הכיצד אפשר להורות היתר בדבר זה?

אין לך פגימה ב'קדושת מקום בית חיינו' גדולה מזו שערבים יושבים בקודש הקדשים, מחרפים שם אלוהי מערכות ישראל, מניפים שם דגל פלשתין ומסיתים נגד ה' ונגד עמו. 

לצערנו, נכנסים למקום המקדש עצמו יום יום יהודים וגויים כתיירים, מחללים ומבזים את הר בית ה' באופן הכי מזעזע וכואב שאפשר לשער ולתאר. הר בית ה' היה לחרפה וכל איש ואשה, ערלים וטמאים נכנסים למקומות האסורים ואין איש שם על לב. חובתנו לתקן זאת בקיום מצוות העלייה להר מתוך קדושה טהרה ומורא מקדש. 

אם יותר לרבים לעלות המצב יהיה עוד יותר גרוע!?

כאשר נעלה להר בית ה' כראוי והרבנות תיקח על עצמה את פיקוח המקום כבעלי הבית- הרי נסיר משם את החרפה הנוראה שאומות העולם ורוצחי ישראל מסתובבים שם ומבזים את המקום הקדוש ביותר באין פוצה פה ומצפצף. בנוסף לכך ידעו כל ישראל על ידי הוראה ברורה לציבור שאסור להיכנס ללא טבילה להר הבית ואסור כלל להיכנס למקום המקדש, נגדר אותו ונסמן אותו באופן שלא יכנס שם איש. היום בעוונותינו, רבים הנכנסים למקום המקדש וכלל אינם יודעים שהדבר אסור!!!

 

האם אין בעליה להר התססה של כל העולם נגדנו וסכנה ממשית לכל עם ישראל עד כדי פיקוח נפש?

ההפך הוא הנכון. חז"ל מלמדים אותנו על מגפה קשה שהייתה בסוף ימי דוד כעונש לישראל על שלא בנו את בית המקדש רח"ל. מלבד זאת, העמידה מנגד והאדישות לרמיסת הר בית ה' מחלישה את צדקת הדרך בכל האחיזה שלנו בארץ ישראל ומעניקה רוח גבית מסוכנת לאויבנו. אסור לנו להירתע מאיומים של אומות העולם. כך גם היה בהקמת המדינה. אם נעשה מה שאנו אמורים לעשות הקב"ה בוודאי יצליח דרכנו.   

 

"קומו ונעלה ציון אל בית ה' א-לוהינו!".

אנו מדגישים שוב כי חובה לקבל הדרכה הלכתית מפורטת לפני העלייה להר וכן הדרכה בתוך ההר היכן מותר לעלות.