"מעולם לא פרסם פסק הלכה בנושא העליה להר הבית, אך היחידים שבאו לשאול שאלת חכם, קבלו ממנו היתר לעלות (בתנאי טהרה הקבועים בהלכה). נימוקו: הר הבית אינו רק בעיה הלכתית, כי אם בעיקר בעיה מדינית חשובה ממדרגה ראשונה, מניעת דריסת רגל יהודי מהר הבית עלולה להתפרש כוויתור על שייכותנו ועל ריבונותנו על ההר, דבר האסור על פי ההלכה.
מפני טעם זה, קבע, אין זה נכון לאסור את העליה להר הבית על כל הרוצה לעלות. איסור העליה להר הבית כמותו כהפקרת הר הבית והסגרתו לידי זרים, וחלילה לנו לעשות כן. אנשי ביתו של הרב הראשי מעידים, שכאשר שמעו דברים אלה מפי אביהם, הם עצמם עלו להר הבית והתפללו שם" (מובא בספר הלכות קצובות לכלל ולפרט עמ' 51)