פרשת ואתחנן
משה לא זכה, אנחנו כן!
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ לְבָנוֹן? עַל שֵׁם (דברים ג, כה): הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן… שֶׁמַּלְבִּין עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּשֶׁלֶג, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה א, יח): אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ וְאִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. רַבִּי טַבְיוֹמֵי אָמַר: עַל שֵׁם שֶׁכָּל לְבָבוֹת שְׂמֵחִים בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מח, ג): יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ וגו'. וְרַבָּנָן אָמְרֵי: עַל שֵׁם (מלכים-א ט, ג): וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים (ויקרא רבה א, ב).
משה רבנו ביקש מהקב"ה להיכנס לארץ, והתחנן על "ההר הטוב הזה והלבנון" – על מקום המקדש. אף שלא זכה לכך, בבקשותיו ותחנוניו הוא גרם לנו להבין את גודל הזכות להגיע לארץ ישראל – אם משה רבנו רצה כל כך להגיע לירושלים ולמקום המקדש, נדע לדורות שאם יש לנו אפשרות להגיע לירושלים ולמקום המקדש – נעשה זאת.
חז"ל אומרים שהביטוי "ההר הטוב הזה והלבנון" מתייחס להר הבית. אפשר לפרש את המילה הזו בכמה דרכים: הראשונה היא השלג – שמלבין עוונותיהם של ישראל. השלג הופך את כל פני השטח ללבן, ומנקה את כל הפגמים והבליטות; כשיורד שלג הכול נראה ישר, וכל הארץ לבנה. כך גם הקרבנות הופכים אותנו לנקיים יותר ממה שנוצרנו. כשאדם מגיע למקדש ומביא קרבן, הוא חוזר למקור שלו.
הפירוש השני שמופיע במדרש הוא חלוקה של המילה לבנון לשתי מילים – לב ועיניים. העיניים והלב של הקב"ה נמצאים במקום המקדש כל הימים. מהמקום הזה הוא משקיף עלינו בעיניו ואנו מתחברים ללב שלו. הרוצה להידבק בעיניו וליבו של בורא עולם, יבוא למקום הקדוש בטהרה ואור ה' יזרח עליו.
בדור שלנו יש לנו אפשרות לקיים את תחנוני משה רבנו, שלא לשכוח את הלב של ירושלים. "דברו על לב ירושלים וקראו אליה", ירושלים מחכה שנשוב אליה, ואנחנו מתחננים לקב"ה שייתן בלב עם ישראל לשוב למקום הגדול והקדוש הזה, ונזכה לבנות את הבית בקדושה ובטהרה.
