פרשת האזינו
עוד יבואו ימים
ירכיבהו על במתי ארץ, זה בית המקדש שגבוה מכל העולם שנאמר (דברים יז, ח): וקמת ועלית אל המקום, ואומר (ישעיה ב, ג): והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' (ספרי).
שירת "האזינו" נכתבה כעדות לכל הדורות, כדי להזכיר לבני ישראל את בורא עולם גם אחרי שהם יתיישבו בארץ ויחיו בנוחות ובעושר. אחרי שנים רבות של מגורים ברווח בארץ, יגיעו חלילה הימים הקשים. אך גם כשיש צרות אנחנו מבינים שהכול מגיע ממנו. ה' יתברך עשה לנו הרבה דברים טובים, וגם בעתיד הוא ימשיך לעשות.
לפעמים מרוב הצרות, אנו שוכחים את הדברים הטובים שיש לנו, אך אסור להתעלם מהדברים הטובים שקרו לעם ישראל ולכל אחד מאיתנו. הקב"ה מבטיח לנו בשירת האזינו שעוד יבואו עלינו ימים טובים הרבה יותר, שבהם נזכה לעלות את המקום הקדוש ולהתקרב אל הקב"ה. לא זאת בלבד, אלא שאומות העולם – אלה שהיום מגנות אותנו ומאשימות אותנו בפשעי מלחמה – יכירו במלכות ה', ינהרו אל בית המקדש ואל אור השכינה ויבקשו להידבק בקדושת עם ישראל.
כעת אנו בעיצומה של מלחמת שמחת תורה, שפרצה בדיוק חמישים שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים – שבתחילתה הייתה מפלה לעם ישראל, אך הקב"ה הפך את מהלך הקרבות, ותוצאות המלחמה התהפכו לטובת ישראל.
גם אז בימים הראשונים הייתה הרגשה של כישלון, כפי שחלקנו מרגישים גם בימים הללו, אבל מי שזוכר כי "ה' אלהיך הוא הנותן לך כוח לעשות חיל" – רואה גם עכשיו את הניסים הגדולים ואת הניצחונות.
