יריקה על המקדש או מצווה חשובה?
הרב אלישע וולפסון, ראש ישיבת הר הבית משיב לטענותיו של הרב יוסף קלנר.
בפודקאסט "על המשמעות" עם תמיר דורטל, יצא הרב יוסף קלנר (מראשי מוסדות "בני דוד" בעלי) במתקפה חזיתית נגד תנועות העלייה להר הבית. בתגובה, פרסם הרב אלישע וולפסון, ראש ישיבת הר הבית, סרטון תגובה מפורט. ריכזנו את נקודות המחלוקת הבוערות ביותר לדו-קרב רעיוני והלכתי.
מה קודם למה – הרוח או החומר?
הרב קלנר (הטענה):
יש להבדיל בין "מקדש" ל"בית המקדש". המקדש הוא "ספירת החיים" של האומה, המדרגה הרוחנית העליונה. על פי רש"י, "מקדש של אש" יורד מהשמיים, ורק סביבו בונים עצים ואבנים. הניסיון לבנות את המבנה הפיזי לפני שהעם הגיע למדרגה הרוחנית של נבואה וקדושה, הוא טעות קריטית. זה כמו לנסות להחיות מת בעזרת פיזיותרפיה לגוף – זה לא יחזיר את הנשמה.
הרב וולפסון (התשובה):
זו תפיסה הפוכה מהיהדות. המעשה הוא זה שיוצר את המציאות הרוחנית. כמו שמניחים תפילין לנער בר מצווה ("עם כל השטויות שיש לו בראש") כדי לקדש אותו, כך המקדש הוא "התפילין של עם ישראל". ההיסטוריה מוכיחה (למשל אצל עולי בית שני) שהמקדש נבנה דווקא כדי לרומם את העם משפל רוחני. הפעולה הפיזית היא הכלי להשראת השכינה, לא התוצאה שלה.
האם זה זלזול בקודש? ("יריקה על המקדש")
הרב קלנר (הטענה):
העיסוק הטכני במידות המזבח ("אורתופרקסיה") ללא רוח הקודש ונבואה הוא זלזול בקודש. הרב קלנר מצטט ביטוי שייחס לרב צבי יהודה: "יריקה מקל וחומר". לשיטתו, הגישה הטכנית הזו מורידה את המושג האלוקי של מקדש לרמה של מפעל בנייה, ובכך מזלזלת באינטליגנציה של האומה.
הרב וולפסון (התשובה):
הזלזול האמיתי ("היריקה") הוא להשאיר את המקום הקדוש ביותר בעולם שומם, או נתון למשחקי כדורגל וצעקות "אללה אכבר". העלייה בטהרה היא הכבוד הגדול ביותר ("מורא מקדש"). הלב נפתח בהר הבית, ומי שטוען שזה "טכני" מנותק מהחוויה הרוחנית העצומה של קרבת אלוהים במקום.
עליית נשים ו"סוף התורה"
הרב קלנר (הטענה):
סוגיית עליית הנשים היא ההוכחה ל"אנרכיה" ולכך ש"נגמרה התורה". הרב קלנר טוען כי אפילו הרב דוב ליאור, שנחשב ל"גדול המתירים" של העלייה להר, אוסר באופן מוחלט עליית נשים (בשל ספק 'זבה' ובעיות טהרה שאין להן פתרון כיום).
"האם אתם רואים שנשים לא עולות?", שואל הרב קלנר רטורית, "הן עולות ומצפצפות גם עליו". לטענתו, התשובה הנפוצה "יש לי את הרב שלי" היא כיסוי לעשיית הדת כרצונך, והוכחה לכך שאין כאן באמת כפיפות להלכה או לגדולי הדור.
הרב וולפסון (התשובה):
הרב וולפסון דוחה את הטענה הכללית על זלזול בהלכה. הוא מדגיש כי העלייה נעשית אך ורק על פי ההלכה: "אחרי טבילה במקווה, למקומות המותרים". מבחינתו, העלייה היא מצווה לכולם, והעולים מקפידים על דיני טהרה חמורים. (הערה: בסרטון התגובה הספציפי הזה, הרב וולפסון לא נכנס לפרטי הדיון ההלכתי על 'זבה', אך מדגיש את ההקפדה ההלכתית הכללית של העולים).
האם הרמב"ם עלה להר הבית?
הרב קלנר (הטענה):
הרב קלנר מבטל את הטיעון הפופולרי לפיו הרמב"ם עלה להר הבית. "שטויות", הוא אומר בנחרצות, ומציין שנכתבו מאמרים ("מאמר פנטסטי") המפריכים זאת או מסבירים שהרמב"ם רק עמד סמוך להר ולא נכנס. לשיטתו, גם אם היה סיפור כזה, לא בונים הלכה על סיפורים ("מעשיות"), אלא על פסיקת גדולי הדור המוסכמת שאסרה את העלייה.
הרב וולפסון (התשובה):
מבחינת הרב וולפסון, זו אינה "מעשייה" אלא עובדה היסטורית והלכתית מוצקה. הוא מצטט את איגרת הרמב"ם המפורסמת: "ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו". הרמב"ם אף כותב שקבע את אותו יום כיום חג ("יום טוב") לזרעו אחריו לדורות. "איך אפשר להגיד שזה אסור?", תוהה הרב וולפסון, "כשהרמב"ם עצמו מעיד שעשה זאת ושמח על כך?".
ריבונות וכיבוש
הרב קלנר (הטענה):
הטענה שעולים להר כדי לקיים "מצוות כיבוש" מופרכת. הריבונות כבר בידינו באופן מלא – עובדה ששוטר ישראלי (שהוא "יד אריכתא" של המדינה) יכול לעצור כל אדם. אם המדינה מחליטה לא לאפשר פולחן, זו החלטה ריבונית שלה. "אם אקח תנועת נוער לטיול בעזה ללא הצבא – זה ייחשב כיבוש?", הוא שואל.
הרב וולפסון (התשובה):
הריבונות של המשטרה היא תיאורטית בלבד. בפועל, המקום נשלט על ידי הווקף. "לטעון שהעלייה לא מועילה לכיבוש זה להיות מנותק מהמציאות", אומר הרב וולפסון. הוא מצביע על השינוי הדרמטי בשטח: לפני עשור שלטו שם החמאס והווקף באופן מוחלט, ורק הנוכחות הפיזית היומיומית של יהודים ("כיבוש ברגליים") החזירה את קול התורה והתפילה להר ומממשת את הבעלות הישראלית.
