בספר חדש שיוצא לאור בימים אלו, 'ואשיבה – משפחה עם וארץ' כותב הרב חיים דרוקמן זצ"ל, מגדולי רבני הציונות הדתית, בשבח העלייה להר הבית כהלכה בימינו.
להלן הקטע המדובר מתוך ספרו.
עלייה להר הבית בזמן הזה
האם מותר לעלות היום להר הבית? והאם יש לכך ערך, הלוא סוף סוף אין שם בית מקדש היום אלא מסגדים?
הר הבית קדוש בקדושת עולמים, והקדושה לא פסקה מעולם ולעולם לא תיפסק – בין שיש שם בית מקדש ובין שאין שם בית מקדש. המקום עצמו קדוש בקדושת עולמים.
אחת ההשלכות המעשיות לקדושת הר הבית היא שטמא-מת הנכנס למקום המקדש חייב כרת. היום כולנו נחשבים טמאי-מתים ואין בידינו להיטהר מטומאה זו, מכיוון שאין לנו אפר פרה אדומה. ממילא ברור שאסור לאיש להיכנס היום להר הבית, כי הוא עלול להיכנס אל מקום המקדש.
אולם, לא כל מה שנקרא היום הר הבית הוא הר הבית המקודש בקדושת עולמים. הר הבית המקודש הוא ת"ק אמה על ת"ק אמה, כלומר, שטח של כמאתיים וחמישים מטר מרובעים. בפועל, שטח הר הבית של ימינו גדול בהרבה מהשטח הזה, וקרוב לוודאי שהר הבית הורחב לכיוון דרום, כך שחלק גדול מהצד הדרומי אינו מקודש בקדושת הר הבית, וטמא־מת הנכנס לשם אינו חייב כרת.
לאחר מלחמת ששת הימים, מדד הרב שלמה גורן זצ"ל, שהיה אז הרב הראשי לצה"ל, את שטח הר הבית, בסיוע חיל ההנדסה. בעקבות המדידות הללו, זיהה הרב גורן איזה שטח מהר הבית שבימינו בוודאי אינו שייך בקדושת המקדש, וממילא אין בשטח זה איסור כניסה לטמא מת.
אך אף שאותו שטח אינו מצריך טהרה באפר פרה אדומה, בכל זאת צריך להיטהר בטבילה כהלכתה במקווה כדי להיכנס אליו, וכן צריך להקפיד על הלכות מורא מקדש בכניסה אליו, וכדי שלא להיכשל בדבר צריך ללמוד את ההלכות היטב ולבררן הלכה למעשה.
על כן, מי שמשתוקק היום לעלות להר הבית ועולה בליווי מדריך הבקיא היטב בתחומי הר הבית, על פי המדידות שנעשו והמסקנות – שבעקבותיהן, והוא מקפיד על כל הנחיות ההלכה של טבילה וכדומה – לדעתי, מותר לו לעלות.
עם זאת אני סבור כי אין לקרוא באופן גורף ליהודים לעלות להר הבית בימינו כי יש חשש סביר שבמקרה כזה יעלו גם אנשים שאינם מקפידים כראוי על דרישות ההלכה ויעברו בזה על מצוות מורא מקדש ואף ייכנסו לתחום של מקום המקדש, ונמצאנו מכשילים אותם בכרת בכניסתם. אך יחידים הרוצים לעלות בהקפדה מלאה על דרישות ההלכה – אין לדעתי שום מניעה הלכתית שתמנע מהם לעשות זאת.
ישנה חשיבות רבה לנוכחות יהודית בהר הבית – ובתנאי שמקפידים על ההנחיות ההלכתיות. אילו זכינו, ואחרי מלחמת ששת הימים הייתה המדינה קובעת שהצבא והמשטרה של מדינת ישראל יימצאו במקום בקביעות, והריבונות היהודית לא תהיה שם רק בכוח – אלא גם בפועל, בצורה ברורה ומובהקת – מבחינה זאת באמת לא היה צורך כל כך בעלייה של יהודים פרטיים להר עד להקמת בית המקדש.
אך לצערנו, המציאות אינה כך, ולמעשה, רק ערבים נמצאים בהר ועושים שם כרצונם, והשליטה בפועל נמצאת ביד הווקף המוסלמי. הערבים אף מבקשים להדגיש שהשליטה בהר הבית היא שלהם ושלעם ישראל אין כל שייכות, חלילה, בהר הבית.
טענתם איננה רק שהיום אין לישראל שייכות בהר – אלא שגם מעולם לא הייתה להם! בהיותי חבר בכנסת ישראל, ישב בכיסא לידי חבר כנסת ערבי. לא אשכח שפעם אחת הטיח בי: "לכם אין שום קשר להר הבית! מעולם לא היו שם בתי מקדש, אתם סתם מספרים סיפורים!". בהתחלה חשבתי שהוא מתבדח, אך אחר כך הבנתי שהוא מתכוון לכך ברצינות, הם מכחישים את הכול וטוענים שאין לנו שום קשר לכאן!
על כן, הטוב ביותר היה שזרועות המדינה הרשמיות יבטאו את ריבונות ישראל בהר וישלטו שם בפועל, אולם, המציאות אינה כן, ולכן יש ערך שיהודים יעלו להר הבית ויראו שהר הבית שלנו.
אכן, יש להודות כי ישנם רבנים האוסרים היום את העלייה להר הבית. הטיעון העיקרי שלהם הוא החשש שאם יתירו לעלות, יהיו יהודים שיעלו שלא כהלכה וייכנסו גם לאזור האסור האסור בכניסה. גם בזה, אילו המדינה הייתה מעמידה גדרות המונעות כניסה לאזורים האסורים, היה הדבר יכול למעט את החשש. אך במציאות אין שום דבר שמונע, ולכן אותם רבנים חוששים ואוסרים את העלייה לגמרי.
ואף שיש היגיון בדבריהם, סוף סוף, לדעתי, אי אפשר להגיד שיש איסור של ממש לעלות לאזורים המותרים. אחרי כל המדידות והבדיקות והקביעה הברורה איפה בוודאות לא קיימת קדושת מקום המקדש, ויהודים עומדים בכל דרישות ההלכה – איך אפשר לומר שאסור להיכנס?!
יש המביאים מדברים שכתב הרב זצ"ל לפני יותר ממאה שנה באחת מאיגרותיו (איגרות ב, איגרת תרעז), שבה התבטא בחריפות נגד עלייה להר הבית בימיו.
דברי הרב ודאי נכונים, ובאמת יש חומרה רבה בכניסה להר הבית בטומאה, עד כדי חיוב כרת. אולם, הדיון כאן איננו על כניסה להר הבית המקודש בקדושת עולמים – אלא על אזורים שאינם שייכים כלל בקדושה הזאת! בתקופת הרב זצ"ל שלטו התורכים והבריטים בארץ, וממילא לא היה אפשר לערוך מדידות כלשהן בהר הבית, כך שאיש לא ידע איפה השטח המקודש ואיפה לא, וממילא לא הייתה שום דרך להיזהר מחיוב כרת.
אבל בימינו, שיש מדריכים הבקיאים היטב בתחום הר הבית, בעקבות המדידות והמסקנות ההלכתיות, אין סיבה שתיאסר העלייה להר.
ועם זאת, אני חוזר ואומר שלא נכון לקרוא לעלייה המונית להר, בשל החשש מעלייה שלא כהלכה. אך אם פלוני או אלמוני רוצים לעלות כדת וכדין, איני רואה סיבה לאסור זאת עליהם.
מתוך השיעור האחרון בנושא:
"אחרי מלחמת ששת הימים הכל נפתח. יכלה להיות נהירה גדולה להר הבית גם בלי כל, בלי, בכלל… צריך לדעת. אני לא אמרתי כלום, אף מילה לא, שבוודאי, מי שעולה להר הבית, הוא צריך לעלות בטהרה, מורא מקדש, הוא צריך לדעת איפה, איפה עולים, איפה לא עולים, איפה. יש יחידים שהם יודעים איפה. מה, כל אחד יודע איפה? אז באופן טבעי אחרי מלחמת ששת הימים היתה ידיעה שלא עולים. היה מובן מאליו. תכף היתה איזו עלייה גורפת. מי היה מסתכל איפה? מי ידע איפה? מי ידע בכלל? מי אז התכונן אפילו ללמוד את הדברים האלה? לדעת במה מדובר, מה האיסור ואיפה כן? באופן טבעי כולם אמרו נגד. זה טבעי מאוד. זה קודם כל טבעי מאוד. וזה נשאר. זה קודם כל נמשך".
אבל מונטיפיורי עלה להר.
"לא מונטיפיורי! בוא נעשה סדר, הברון רוטשילד. הברון רוטשילד עלה להר למחנה שכינה. בלי כל שום דבר! אז על זה היתה ההערה של הרב, חמורה מאוד. אבל הוא המשיך לכבד את הברון רוטשילד. הוא לא החרים אותו, למרות שהוא עלה להר הבית. והוא עלה להר הבית למחנה שכינה. הוא דן אותו לכף זכות שזה בשוגג והוא לא ידע. על הוא דיבר בחריפות, יש שם ביטוי חריף מאוד על עליה כזאת להר הבית אבל מזה אתה לא יכול ללמוד שום דבר.
יש מסורת שאומרת שהרב קוק נזהר שלא להכניס את הידיים שלו לאבני הכותל ולא לגעת בהן. הוא טען שאולי יש שמה קדושה. זה נכון?
"קודם כל יש אבל מזה לא לומדים הלכה. יש רבים שנזהרים מכל מיני דברים, אבל מזה לא לומדים הלכה.
הוזכר פה ר' אברהם שפירא זכר צדיק לברכה שהוא בוודאי אמר ככה. אז אני יכול להעיד, להעיד. אני לא אזכיר שם. שמישהו בא לשאול אותו, ושאל אותו אם הוא יכול להיכנס למקומות המותרים. אמר לו ר' אברום: "על זה יש לך על מי לסמוך". באלה המילים. על זה יש לך על מי לסמוך".
"יש רבים שחושבים שצריך למנוע, שצריך להגיד את זה באופן כללי כי שוב, הציבור הזה שהוא כל כך זהיר ורגיש ומודע, הוא ציבור קטן יחסית. גם מי ששואל אותי. אני לא עליתי להר הבית, אז קודם כל אני מצהיר פה, ומי ששואל אותי, אני אומר לו: אם אתה מרגיש רצון לעלות, ואתה עולה עם מדריך שיודע איפה להוביל אותך ואתה עולה בטהרה ובמורא מקדש, אתה יכול לעלות. אני למשל לא אומר שצריך לקרוא בקריאה גורפת לעלות להר הבית, אני רק מסביר, צריך לדעת תמיד את האמת, לא בעיניים עצומות".
