הרב יצחק שפירא ראש ישיבת "עוד יוסף חי" ומחבר הספרים "אל הר המור" ו"אל גבעת הלבונה" מספר:
"הדמות הכי מעניינת שפגשנו הייתה הרב אברהם דב אויערבאך. בקיאותו בכל הסוגיות הייתה מדהימה, ושיקול דעתו היה מרשים ביותר. לאחר שפרסנו את הנושאים, הוא הכריע בעניינים שונים, לא רק בשאלת העלייה להר הבית, אלא גם בדיונים שבספר "אל הר המור". מספר הכרעות בספר הן שלו, למשל, ההכרעה שאין צורך להטביל בגדים לפני העלייה, וההיתר להשתחוות בכל שטח הר הבית, למרות שהיו מקרים של מעצרים. כששאלנו אותו מה דעתו על העלייה להר הבית למעשה, הוא השיב: "למה לא?!" אמרתי לו שהרבנים כתבו נגד, והוא אמר: "מה זה קשור? רבנים כתבו פשקוויל." הוא ביטל זאת לגמרי ואמר לי: "מה הבעיה? תעלה!" הוא היה ירא שמים. היה מקרה שרצו למסור את הר הבית. עד אז דיברנו כמה שעות. יש הבדל גדול בין לומר "למה לא? אתה רוצה לעלות – תעלה!", לבין להורות לציבור להתחיל לעלות. שאלתי אותו מה דעתו על כך בגלל המצב, והוא שתק. עברה יותר מדקה, דקה וחצי, וזה היה מורגש. הוא המשיך הלאה. הסתכלתי על השעון, הוא שתק כמעט חמש דקות! הוא התעמק בעניין לחלוטין ולא הוציא מילה. מילה אחת הוא לא אמר".
