הרב איל יעקובוביץ, ראש ישיבת ההסדר בצפת

אני מבולבל, יש רבנים שאומרים שאסור לעלות להר הבית כמו שאסור לאכול ביום כיפור, ויש רבנים שאומרים שמצווה גדולה לעלות, אז מותר או אסור?

בתוך הר הבית יש להבדיל בין המקום שבו עמד בית המקדש ממש לבין שאר ההר. לעת עתה באופן זמני אסור להיכנס למקום המקדש כי איננו טהורים מטומאת מת. לעומת זאת,  להר הבית מותר לעלות גם לטמא מת, על כן מותר לעלות גם היום עם מגבלות. מותר לעלות רק בטהרה לאחר טבילה במקווה כהלכה, ועם אדם שיודע את המקומות בהר שמותר ללכת בהם. הלכה זו מפורשת בש"ס וברמב"ם ואין חולק עליה.

 אם כך למה רבנים אוסרים לעלות לגמרי?

יש רבנים שאוסרים כדי שלא יבואו רבים להיכנס למקום המקדש שלא כהלכה, וזהו איסור חמור. כמו כן, יש חוששים שאיננו יודעים במדויק את מקום המקדש.

אם רבנים גדולים וחשובים אוסרים וגם הרבנות הראשית לישראל, כיצד ייתכן שיש רבנים שמתירים?

כך היא דרכה של תורה, בכל הש"ס אנו מוצאים מחלוקות אפילו של יחיד נגד כל החכמים.

אבל הלכה כידוע היא כפי הרוב, והתורה אמרה "לא תסור מכל אשר יורוך"?

כאמור, על פי ההלכה מותר להיכנס להר הבית, ומאז שחרב בית המקדש ונחתם התלמוד אין יכולת בידי החכמים לחדש גזירות ואיסורים. לצערנו היום אין מושג של רוב ומיעוט כיוון שלא יושבים יחד ונושאים ונותנים אחד עם השני. אשר על כן כאשר יש רבנים אשר מורים לעלות להר הבית – מותר לנהוג כדבריהם. גם לרבנות הראשית לישראל – לדעת רבים מן הפוסקים – אין סמכות הלכתית גדולה משאר הרבנים. על כן מותר לעלות ע"פ פוסקים גדולים וחשובים שמתירים זאת.

אדרבה, אם אנו רוצים לשוב ולקיים את מצוות "לא תסור", אנו צריכים לשוב להר הבית ללשכת הגזית ולחדש שם את הסנהדרין.

עם כל הכבוד לרבנים שמתירים, הראי"ה קוק נזהר אפילו לא להכניס אצבעות לכותל, והרצי"ה קוק וכל גדולי הדור האחרון אסרו עלייה להר לחלוטין?

רבנים גדולים וחשובים בימינו מתירים ומחזקים את ידי העולים. ואמרו חז"ל 'יפתח בדורו כשמואל בדורו'. כמו כן מהדורות הקודמים יש תשובות מפורשות ועדויות על גדולי ישראל שהתירו ועלו להתפלל בהר הבית.

מלבד זאת צריך לדעת כי לא לחינם יש לנו תורה שבע"פ, דיני התורה מתחדשים עם חידושים בידע ובמציאות וכל עת יש צורך בהקשבה רבה למציאות, ולבחון אותה ע"פ תורה. בעבר היה חשש ספק ביחס למיקום המדויק של המקדש בהר, לא היינו במקום ולא התאפשר לנו לדעת את המציאות. אך עם כבישת המקום במלחמת ששת הימים עלו למקום ונתבאר ללא ספק מקום המקדש.

כמו כן בעבר לא היה בכוחנו למנוע את החילול הנורא שנעשה ע"י אויבנו במקום המקדש ועיקר המלחמה הייתה  על יישוב ארץ ישראל. היום ב"ה יש בכוחנו להסיר את החרפה הנוראה מההר אם רק נרצה ונאמין, וכולם מבינים שבאמת עיקר המלחמה היום היא על הר הבית. כולם יודעים שבכדי שנהיה בעלי בתים על הארץ הזאת, אנו צריכים להיות בעלי בתים על הר הבית, במקום זה מתמקדת ומתמצתת כל המלחמה הפיזית והאידאולוגית עם אויבנו. כעת בוודאי הגיע השעה לשוב להר הבית. על כן גם רבנים מבין תלמידי הרצי"ה אשר נזהר לא להכניס אצבעותיו לכותל, קוראים היום לעלות להר הבית.

לשם מה בכלל להיכנס למקום הקדוש הזה, הרי עם ישראל בכלל לא במדרגה הזאת עדיין, האם אנו רוצים לבנות בית מקדש לבד? האם אנו רוצים לבנות בית מקדש כשעם ישראל בכלל לא שייך למדרגה הזו?

צריך להבדיל בין הר הבית לבית המקדש. גם אם נאמר שאכן לא שייך כיום לבנות בית מקדש (ואיני רוצה להיכנס לדיון זה שהוא נושא בפני עצמו), אין זה עניין להר הבית. עם ישראל קדוש בכדי לשוב להר הבית. לא רק זה, עם ישראל חייב את הר הבית בכדי לעלות למדרגות רוחניות חדשות.

מניין אני יודע זאת? מכך שהקב"ה השיב אותנו למקום הזה במלחמת ששת הימים. אנו אפילו לא דמיינו את עצמנו שם, אך הקב"ה השיב אותנו, ואומר לנו באהבה רבה – בניי, שובו אלי ואשובה אליכם. הגיע זמנכם לבוא אל חצרותי. זה המקום שדרכו אפשר להרגיש קרבת ה' ועל ידו ומכוחו ישובו עם ישראל אל הקדושה, אל התורה והמצוות.

על כן אסור לנו להיות כפויי טובה אלא מצווים אנו לדרוש אותו ולבוא אליו, על כך אומרת התורה "לשכנו תדרשו ובאת שמה". מצווה לבוא למקום זה ולהתפלל ולשפוך שיחה ותחינה במקום אשר בחר ה' על גאולת ישראל בכלל ועל כל דבר ודבר.

מה זאת אומרת, יש מצווה להתפלל דווקא בהר הבית?

בהחלט! יש מעלה גדולה במיוחד להתפלל דווקא בהר בית ה'. דווקא שם קרוב ה' לקבל את תפילתנו כדברי הרמב"ן על הפסוק "וזה שער השמים". על כן בכל מקום בעולם שאנו נמצאים אנו מכוונים בתפילתנו אל הר הבית ומקום המקדש, שלפחות במחשבתנו נהיה שם, אך וודאי שהתפילה במקום עצמו גדולה לאין ערוך, כדברי יעקב אבינו: "שער השמים". למרות שבימיו לא היה שם בית מקדש בנוי.

כמו כן יש מצווה מיוחדת בהר הבית והיא "מורא מקדש". זוהי מצווה שאדם מקיים דווקא בהיותו בא להר הבית ומתנהג שם ביראת שמים כמבואר בפוסקים. אם אדם לא בא להר הבית אינו יכול לקיים מצווה זו, כאדם אשר מתרחק מאביו ואינו יכול לקיים מצוות מורא אב.

מלבד זאת צריך לזכור שגם על הר הבית כמובן חלים המצוות הבסיסיות והפשוטות הנוגעות לכל מרחבי ארצנו הקדושה. יש איסור "לא תחונם" ויש מצווה של "והורשתם את הארץ". וכדברי הרמב"ן הידועים 'שלא נעזבנה בידי האומות או לשממה'.

ממשלת ישראל היא כן בעלת הריבון בהר הבית שהרי כבשנו מקום זה, ואע"פ שיש שם כעת גויים, זהו תחת שליטתנו וחסותנו?

כמובן שכאשר אנו מפקירים את ההר בידי אויבים ובפועל איננו נמצאים במקום אלא אויבנו- אנו לא מקיימים את דבר ה' "לא תחונם", "והורשתם". וגם אם יהיה מי שירצה לטעון שכן, פשוט הדבר שאם לא נדרוש את המקום ונעלה אליו בפועל, עלול המקום להימסר בידי אויבנו לחלוטין כפי אשר כבר נעשה ניסיון כזה בעבר ע"י ממשלת ישראל. ואף אם נאמר שמצווה זו היא מצווה ציבורית, צריך לדעת שהציבור נבנה מפרטים רבים, ע"כ כל אחד שעולה זוכה לקיים מצוות אלו בהיותו חלק מהציבור.

קודם כל נקיים את כל המצוות שאנו יכולים לקיים ואחר כך נגיע בע"ה גם לזה?

אין דבר כזה ביהדות, אנו תמיד מחויבים לעשות כל אשר ביכולתנו. טענות מעין אלו נשמעו גם ביחס לארץ ישראל, רבנים אסרו לעלות מכיוון שעם ישראל לא במדרגה הראויה ואסור לדחות את הקץ וכו'. אך בפועל הגאולה שאנו זוכים להיות בה, באה מעוד יהודי ועוד יהודי שעלו במסירות נפש לארץ ישראל. כך גם בדיוק לגבי הר הבית, כל יהודי שעולה למקום זה בקדושה ובטהרה ומתפלל על גאולת ישראל, הרי הוא מקרב את עם ישראל כולו אל הקדושה ואל הגאולה.

ידועים דברי הרב קוק זצ"ל שאמר על כניסתו של הברון למקום המקדש 'פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו עולה לנו על כל מיליונים של ישובים מעשיים', אם כן כיצד אפשר להורות להיכנס להר, הרי קרוב לוודאי שעי"כ ייכנסו למקומות האסורים ויחללו את מקום המקדש, הכיצד אפשר להורות היתר בדבר זה?

בוודאי 'פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו עולה לנו על כל מיליונים של ישובים מעשיים'. אבל אין לך פגימה בקדושת מקום בית חיינו גדולה מזו שערבים יושבים בקודש הקדשים. עומדים שם ומקללים את עם ישראל. היש פגימה גדולה מזו?

מלבד זאת היום נכנסים יום יום יהודים וגויים כתיירים למקום המקדש ממש ומחללים ומבזים את הר בית ה' באופן הכי מזעזע וכואב שאפשר לשער ולתאר, ממש הר בית ה' לחרפה ובזיון וכל איש ואשה, גוי ויהודי, נכנסים למקומות האסורים בלבוש לא צנוע באיסור כרת ואין איש שם על לב, ואין איש מודיע אותם ומיצר על הדבר ומונע זאת – זה המציאות היום!

אם יותר לרבים לעלות המצב יהיה עוד יותר גרוע?

כאשר נעלה להר בית ה' בקדושה ובטהרה והרבנות תיקח על עצמה את פיקוח המקום ונתנהג במקום זה כבעלי הבית – הרי נסיר משם את החרפה הנוראה שאומות העולם ורוצחי ישראל מסתובבים שם ומבזים את המקום הקדוש ביותר באין פוצה פה ומצפצף. בנוסף לכך ידעו כל ישראל על ידי הוראה ברורה לציבור שאסור להיכנס ללא טבילה להר הבית ואסור כלל להיכנס למקום המקדש, נגדר אותו ונסמן אותו באופן שלא יכנס שם איש. משא"כ היום בעוונותינו, רבים הנכנסים למקום המקדש וכלל אינם יודעים שהדבר אסור!

אין ספק שכאשר נשוב להר בית ה' יוסר חרפה מן המקום ויתעוררו בית ישראל לשוב אל ה' מעצם קדושת המקום ומהטהרה אשר נדרשת אליו. וגם אם יהיו כאלו אשר לא יטבלו כראוי וכו', בוודאי זהו מצב מתוקן לאין ערוך כלל ועיקר מהמצב הנוכחי.

חובה לקבל הדרכה הלכתית מפורטת לפני העלייה להר וכן הדרכה בתוך ההר היכן מותר לעלות.